כתריסר שנים חלפו מאז הפעם האחרונה שביקרתי בקוריאה, עת השיקו את הריו החדשה־דאז, בשלהי 2011. כבר אז תוצרי קונצרן יונדאי־קיה הרשימו בכל הנוגע למחשבה ולהתקדמות. עכשיו חזרתי משם והתובנה העיקרית הייתה שההתקדמות לא רק שלא הואטה אלא שעוצמתה גדלה. אבל בביקור הזה אפשר היה לפגוש גם את
בסיס העוצמה של יונדאי — השליטה בכמעט כל מרכיבי הייצור של הרכב.
זה מתחיל בייצור הברזל, הפלדה ושאר סוגי המתכות. זה ממשיך בכך שהקונצרן מייצר את שאר החומרים ברכב, למעט ריפוד ופלסטיק, ובעיקר כמעט את כל המכלולים. בפועל, ראינו איך גלילי פלדה המיוצרים על־ידי
יונדאי עצמה הופכים למכונית, יחד עם שליטה מלאה בגמישות ובקשיחות של המתכת לפי אזורי הרכב — יותר גמישה במרכב סביב הנוסעים, נוקשה יותר בחלקים האחרים. בפסי הייצור העצומים מיוצרים מנועים ותיבות הילוכים ואלה מורכבים בהמשך.
צילום: יונדאי
אבל יונדאי היא הרבה מעבר לכך. יש לה תוכניות כיצד ייראו ערים בעתיד, פתרונות לשינוע אווירי וייצור רובוטים לשינוע קרקעי, גם לרפואה. ידם בכל. ברור שחלק מהדברים רחוקים עד דמיוניים, אין ספק. ועדיין.
וזה גם קצת מצחיק, כי ליצרן עצום ממדים שכזה, עם חשיבה רחוקה ודקדקנות מרשימה, חסר מה שיש ליצרנים קטנים משמעותית, אך ותיקים יותר — מורשת, או איזה דגם איקוני. מה עושים? דואגים למתג אחד ככזה. כך שבכל רגע תמצאו משהו שקשור ל'פוני' — הדגם העצמאי הראשון של מותג יונדאי (1975-1980). השם פוני, בשילוב סמל הסוס, לא בא במקרה. היה אחד כזה באותה התקופה, דגם עם שם של סוס פוני — מוסטנג קראו לו, וגם לו היה סמל של סוס דוהר. ותראו מופתעים כשאספר לכם שיונדאי ייצרה דגמי פורד ברישיון דאז. בכל מקרה, היה זה רכב עממי, חמוד למראה עם עיצוב מבית ג'וג'ארו, בשלל מרכבים ועם קפיצי עליים אורכיים. ממש כמו בטנדר.
צילום: ויקיפדיה
במהלך הביקור הזה בלטו שני מרכיבים שהתנגשו זה בזה. מצד אחד, הם היו מאוד מאוד אדיבים, ושפע של אנשים דאגו לכל דבר באופן מופגן. וכך, מארח אחד הפנה לתור, מארח נוסף עמד בסיומו והפנה לדלפקים בהם היו שלושה פקידים.
מצד שני, בין טעימה בדמות נהיגה בחלק מהמכוניות, הכניסו את כולנו לחדר בכדי שיסדרו את המכוניות שוב לנהיגה — לאחר 15 ק"מ נהיגה עד כה — כאשר הסדר נועד רק למקם את המכוניות ביציאה לכביש הציבורי. שום דבר חשוב, וזה גם ככה ישתנה במהלך הנהיגה. סיימו לסדר את המכוניות, מי ראשונה ומי אחרונה? יופי, עכשיו אפשר לצאת מהחדר למכוניות.
צילום: יונדאי
פעם אחת ניסיתי לבדוק בזמן עצירה אם ב
אלנטרה N יש מתלים אדפטיביים וחיפשתי במפרט אם יש אפשרות שליטה בכיול המתלים. אבל אנשי יונדאי דאגו להוציא אותי מהמכונית, גם כדי שיהיה זמן לדברים חשובים, גם כדי שיסדרו, שוב, את המכונית.
בשעה שאלה שהיו עמנו הקפידו על ההוראות באופן דקדקני, הרי המפגש עם בכירי המותג הותיר רושם שונה לגמרי, ואלה הפגינו הומור רב ובכלל ניכר היה כי התרבות המערבית אינה זרה להם. גם כי חלקם שירת במדינות אחרות במהלך השנים, בתפקיד כזה או אחר.
תריסר שנים חלפו, תריסר שנים של התקדמות בכל נושא. אבל לא רק הם, גם אני. אותם ביטויים של תרבות שונה היו לי אז קשים, ואילו כעת אני יכול להבין ולקבל, להסתכל אחרת. אני מתבגר כנראה.
צילום: יונדאי
